תביעת מזונת מאב המתגורר בחו"ל

לפני מספר בקשות שהוגשו בגדרי תביעה למזונות קטינה מאביה הנתבע.

הקטינה מתגוררת עם אמה בארץ, בעוד שהנתבע מתגורר בארה"ב.

הנתבע הגיש בעבר תביעה לבית משפט זה על פי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א - 1991, במסגרתה טען כי יש להורות על החזרת הילדה לארה"ב. ההליך נדון תחילה לפני ובהמשך לפני שתי ערכאות הערעור.

בית המשפט העליון קבע, ברוב דעות, כי מתקיים במקרה זה החריג לחובת ההחזרה המידית שבאמנת האג, בין אם משום שמתקיים חריג ההסכמה (דעת כב' השופטת ע' ארבל) ובין אם משום שמתקיים חריג ההשלמה (דעת כב' השופט ח' מלצר), וכי מכלול השיקולים מובילים למסקנה שטובת הקטינה מחייבת כי סוגיית המשמורת תתברר בישראל ועל כן אין להורות על השבתה לארה"ב לצורך בירור סוגיה זו.

משכך, אין להיזקק עוד לטענות הנתבע לפיהן בית משפט בארה"ב, במסגרת הליך מאוחר יותר בו הוא נקט, הורה בעניין זה אחרת.

הדברים אמורים גם ביחס לקביעה שנתקבלה בבית המשפט העליון, לפיה סוגיית משמורת הקטינה צריכה להידון בארץ.

במסגרת החלטה זו אתייחס ובקצרה לסוגיות השונות שהועלו בגדרי בקשות רבות שהגיש הנתבע, ואלה מתמקדות בשלוש אלה:

א.         האם התביעה הומצאה אליו כדין;

ב.         הטענה בדבר קיומו של צו חוסם;

ג.          בקשתו לסילוק התביעה על הסף, הן משום ההליך שמתנהל בארה"ב והן משום שהפורום הנאות לבירורה הוא לפני בית משפט בארה"ב.

בגדרי תיק זה קבעתי, כי המצאה לעו"ד מאיר בן חיים שייצג את הנתבע בהליכים המתנהלים בינו

לבין אישתו - התובעת, בבית הדין הרבני, מהווה המצאה כדין בהתאם לתקנה 477.

עוד קבעתי שהתביעה הומצאה לנתבע בדרך נוספת, באמצעות הדואר האלקטרוני, ולאותה כתובת

שמסר בבית הדין וכי התובעת גם פעלה להמציא את כתב התביעה לנתבע בדואר, אם כי לא עלה

בידה להציג אישור מסירה.

ההחלטה ניתנה במעמד התובעת בלבד ועל כן רואה בבקשות הנתבע כבקשות לביטול ההחלטה.

אני מקבל את טענות הנתבע לפיהן המצאה אל עו"ד בן חיים שייצג אותו בהליכים לפני בית הדין,

אינה בגדר המצאה כדין, וכך הוא גם לגבי המצאה באמצעות דואר אלקטרוני.

לא אכביר מילים בעניין זה, שכן בית המשפט העליון הכריע בעבר בסוגייה דומה במסגרת בע"מ